רבינו הגאון הקדוש

הילל פולק

הרב אבדק"ק סאסרעגען

תורתו * מורשתו * משפחתו

זצ"ל

רבי

הולדתו - פרשבורג

רבינו הגה”ק זצ”ל נולד בשנת ה’תק”ע, לאביו הגאון רבי אליעזר פולק זצ”ל, שהיה דיין ומורה צדק בק”ק נייטרא, בנו של הגאון רבי הילל זצ”ל אבד”ק אייבשיץ ולמעלה בקודש רבנים ומרביצי תורה מדורי דורות, ולאמו הרבנית מרת רחל ע”ה.

לא ארכו לו הימים וכעלם צעיר נתייתם מאב ואם ונשאר ללא משען, והיה נע ונד עד שגלה למקום תורה לישיבת מרן ה”חתם סופר” זצ”ל, שם עסק בתורה מתוך הדחק.

וכך מתוך דחקות וצער עלה ונתעלה בבית הגדול שגידל וריבץ תלמידים גדולי עולם בתורה ובעבודה, עד שרבו החת”ס קרא עליו ועל ש”ב הג”ר הילל קאלמייער זצ”ל את השם “קודש הילולים” (על פי ויקרא יט, כד), ע”ש שלשניהם קראו “הלל” ובל’ רבים הרי זה “הילולים”.

על פי המקובל, זכה רבינו הגה”ק זצ”ל לגילוי אליהו הנביא, עת הופיע בבית מדרשו של ה”חתם סופר”.

בית המדרש בפרשבורג

רבנות סאסרעגען

בשנת תרכ”ו, עם התבססות הקהילה היהודית בסאסרעגען, נקרא רבינו הגה”ק זצ”ל לכהן כבוד, כרבה הראשון של העיר.

בפיקוחו ובהנהגתו נוסדו ונבנו בעיר ‘מקוה טהרה’, בית עלמין, בית הכנסת הראשון, בית חינוך לבנים, ועד ‘חברא קדישא’, וכך כל שאר צרכי העיר. לקהילת סאסרעגען היו מסונפים עשרות ישובים וכפרים, בהם התגוררו למעלה מ-1000 נפשות ישראל. ישובים אלו היו כפופים לסמכות הרבנים שכיהנו בסאסרעגען והם אף השתתפו בהוצאות הקהילה ובהחזקת הרב.

ז”ך שנים שפט את בני עירו והוכיחם והדריכם בדרכי יושר.  רבינו הגה”ק זצ”ל גדר גדר ועמד בפרץ, במשמר הכשרות, במלחמת קודש נגד מהרסי הדת, ובהעמדת קרן הרבנות על תילה בקרב קהילות ישראל.

בית הכנסת בסאסרעגען - כיום

גאון וצדיק

רבינו הגה”ק זצ”ל נודע בהתמדתו הרבה בתורה, ואמרו עליו שלא שח שיחה בטילה ולא הלך ד’ אמות בלא תורה והלכה.

באופן מיוחד נודע, במדת הענוה, וכתואר הגמרא על הלל הזקן (שבת ל, ב). כל מי שכתב עליו ואליו או אודותיו, ציין אותו כענוותן. גם בספרו “קודש הילולים” כתב רבינו הגה”ק זצ”ל הרבה בענין מדת הענוה.

גם נודע רבינו במדת הקדושה, כאמור שרבו החתם סופר קרא עליו “קודש הילולים לד'”.  ביטוי נדיר לקדושתו, מצינו על מצבת חתנו זצ”ל בעל ה”מראה הבזק”, בה כתוב: “חתן המלך הקדוש רבי הילל זצוק”ל שהיה אבדק”ק סאסרעגען…”. בדרושים רבים מאריך רבינו הגה”ק זצ”ל בקדושת ישראל בעניני הגשמיות  – שצריך לעשותם לשם שמים, שאז הם מתעלים כקדושת התורה והמצוות.

כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה, ועד שנת החמישים לחייו לא נהג כלל ברבנות אלא עסק בתורה בימים ובלילות. חידושים רבים חידש בתורה הן בסוגיות הש”ס והן בהלכה ובאגדה. רק חלק מועט מחידושיו העלה על הכתב, ומרוב ענוותנותו סבר שאין הם ראויים להדפיסם ולהפיצם בישראל.

ספרו "קודש הילולים"

לעת זקנתו בשנת תרמ”ו כשהוא בן ע”ו שנים, החל בנו רבי אליעזר שלמה זצ”ל להפציר בו מאד שיאות לרשום דברי אגדה ותוכחת מוסר על סדר פרשיות התורה, וגם שלח לו פנקס מכורך ובו כד’ מאות דפים גדולים שירשום בהם את חידושיו.

אחר הפצרותיו הרבות ניאות רבינו הגה”ק זצ”ל והחל במלאכה. אך הכתיבה עלתה לו בקושי גדול, שכן לעת זקנתו התעוור בשתי עיניו ל”ע. אמנם כעבור שנים אחדות חזרה הראי’ לעין אחת באורח פלא, או אז לקח את עט הסופרים בידו, וכתב את דרושיו וחדושיו על התורה מתוך הזכרון. וכך, לאור עין יחידה כתב רבינו הגה”ק זצ”ל מאות עמודים בכתב יד קדשו, ובקשתו שצאצאיו יהגו בדברי תורה אלו וידובבו את שפתותיו בעולם העליון, אשר כדבריו זהו “חסד של אמת, חסד שעושין עם המתים”.

ואכן שנים רבות הי’ הקונטרס הזה מונח וספון ולא זכה לראות אור הדפוס. בחסדי ד’ שרד הקונטרס את המלחמה הנוראה וצאצאי רבינו הגה”ק זצ”ל העלוהו לארץ הקודש, אך גם כאן הי’ מונח בקרן זווית וכמעט שח”ו הלך לאיבוד.

ואז בחסדי ד’ זכו שלשה יקרים מצאצאי רבינו הגה”ק זצ”ל, ה”ה הר”ר הלל דב גאנץ הי”ו, הר”ר ישראל מרדכי ביקסנשפנר ז”ל והר”ר אברהם אליעזר הוס הי”ו, ובשנת תשמ”ח העלו את הספר על מכבש הדפוס בשני כרכים עבי כרס, אחרי שהוזילו הון רב לפענח את הכתב יד ולפארו במראי מקומות ובמפתחות לשם ולתפארת.

ציון המצוינת

רבינו הגה”ק זצ”ל זכה להאריך ימים על ממלכתו, ונסתלק לחיי עולם בערב שבת קודש פר’ תרומה, יום א’ אדר שנת תרנ”ג, כשהוא בן פ”ג שנים. מפני כבוד התורה וחפץ צאן מרעיתו לעשות לו מספד כראוי לו, נדחתה הלוי’ ליום ראשון. אבל גדול הי’ זה ליהודים ומספד גדול מאד עשו לו, ורבים מאד נהרו ללויתו מכל העיר וגלילותיה, גם רבני הקהילות שבכל האזור באו ללוי’ וגם נשאו הספדים, כמתואר בעיתוני הזמן דברי קינה והספד שנשאו אחר מטתו.

רבנו הגה”ק זצ”ל נטמן בבית החיים שבעירו, ועל קברו הוקם אוהל (העומד שם עד היום). מקום קבורתו הי’ ידוע בכל הסביבה כמקום קדוש, המסוגל להתפלל שם לפני השי”ת ולהיפקד בדבר ישועה ורחמים.

גם כיום הפוקדים את הציון הקדוש זוכים לתפילה במקום הקדוש המתקבלת לרצון לפני אדון כל, בזכות ההתקשרות לצדיק, וההליכה בדרכיו.

Scroll to Top